שמחה מתגלגלת כזו זה נכס אמיתי . שורת בנות יושבות על חומה , מדברות , צוחקות , מצטלמות , מחפשות כל הזמן איזה עניין חדש באנרגיה נפלאה .
נעם מאוד, אני מורה בתיכון גדול, רב משתתפים על בסיס יומי. בואו פעם לתחילת, אמצע יום במסדרונות ותרגישו המולה בריאה מה היא. עבורי זו שגרה להימצא בתוך המולה ומקהלה אנושית.
עכשיו חופש גדול , ואני נמצאת רחוק מאוד מאנרגיית המסדרונות , ההמולה והמקהלה . באי ג'יגו בקוריאה הדרומית, במקום שנקרא צוקי ג'וסאנגג'ולי ( הוכרז כנכס טבע לאומי ) יש שילוב מדהים של אוקיאנוס , אבני בזלת וצמחייה. אלפי עמודי בזלת, משושים ומחומשים מושלמים , פורצים כמו גדרות עבותים מתוך מי האוקיאנוס וכמו מחזיקים את שולי האי. זה מקום תיירותי מאוד , הומה ועמוס, דוכנים של תיירים והרבה אוטובוסים בחנייה.
כבר ביציאה מהחנייה לכיוון נקודות התצפית המרהיבות נרעדתי להמולה מוכרת שדגדגה לי באוזן . עמדו שם לא מעט אוטובוסים עם שלטים מודבקים בחלון הגדול הקדמי , ממש כמו אצלנו כאשר יוצאים לטיול שנתי. נכנסתי פנימה לאתר והתקדמתי לכיוון התצפיות. ההמולה לא התמעטה, אלא להיפך, נוצרה איזו תחרות בין מקהלת גלי הים שממשיכים להכות בסלעי הבזלת הקשוחים לבין פרצי השמחה הקולניים של עשרות בנות שרוצות וחושקות לזכות בתצלום המרהיב ביותר שיש, בדיוק בהמולת הטבע הזו.
הן מצטלמות לבד, בזוגות, בשלשות ובקבוצות. הן מצטלמות מקדימה, מאחורה ומכל צד. הן מצטלמות עם ובלי משקפיי שמש, עם או בלי כפפות, עם או בלי חיוכים / תנועות שפתיים בולטות, עם הגלים, השמיים או המים .
הן מצטלמות סלפי או מישהי מהן מצלמת או ( וראיתי זאת מולי) צלם מקצוע שעומד עם כל המכשור העדכני והן עוברות אחת אחת אצלו בתוך העיגול המואר. נוצר תור המתנה רועש ואנרגטי , זו ההמולה שאני מכירה כשהיא באה בקבוצות במסדרונות. פתאום לשמוע את המולת הטבע כאן , הופך להיות אתגר.
הן היו שם בעשרות רבות, הרבה מאוד בנות. עברתי איתן את כל נקודות התצפית וחייכתי לי זיכרונות של שמחה , המולה ומקהלה. כשיצאתי לכיוון החנייה הן ישבו שם על החומה. בשמחה, המולה ובמקהלה.
לא הצלחתי להתאפק. ניגשתי אליהן ולא הייתי צריכה לומר כמעט כלום, תוך שתי שניות הן היו מוכנות ללחיצה המי יודע כמה של המצלמה בנייד .
כמה שמחה, המולה ומקהלה בצילום אחד !
קראתי ואהבתי – " המורה " אלון ארד , הוצאת " קתרזיס" 2024
